הקשר בין ויסות אימהי לפרקטיקות הוריות

המאמר מציג סקירה שיטתית (Systematic Review) של 35 מחקרים אמפיריים (שפורסמו בין 2015-2022), במטרה לבחון את ההשפעות הישירות, המתווכות והממתנות של ויסות רגשי והתנהגותי של אמהות על טיב ההורות שלהן. הסקירה יוצאת מתוך הבנה כי הורים מהווים מודל לחיקוי עבור ילדיהם, וכי חוסר יכולת לווסת רגשות והתנהגות מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות דפוסי הורות פוגעניים.

ממצאים מרכזיים: תפקידו המכריע של הוויסות האימהי

מרבית המחקרים (86%) הצביעו על קשרים מובהקים בין יכולות הוויסות של האם לבין דפוסי ההורות שלה. הממצאים חולקו לשני תחומים עיקריים:

1.     ויסות וחוסר-ויסות רגשי (Emotional Regulation/Dysregulation)

• השפעות שליליות של חוסר-ויסות: אמהות המאופיינות בחוסר-ויסות רגשי (קושי לשלוט בדחפים ובעוצמת התגובה הרגשית) נמצאו בסיכון גבוה יותר להפגין הורות שלילית ופוגענית. דפוסים אלו כללו משמעת נוקשה, עוינות, תגובות לא-תומכות לרגשות הילד, ולעיתים אף התנהגויות פוגעניות     (Maltreatment), התעללות פיזית או רגשית.
• השפעות חיוביות של ויסות: לעומת זאת, יכולות ויסות רגשי גבוהות (כגון הערכה קוגניטיבית מחדש) נמצאו קשורות להורות חיובית ותומכת, המאופיינת בחום, רגישות ומתן מענה מותאם לצרכי הילד.
• השפעה על הילד: חוסר-ויסות אימהי והורות שלילית נמצאו קשורים באופן עקבי לבעיות התנהגות ותוקפנות אצל הילדים, מה שיוצר מעגל שלילי של אינטראקציה.

2.     ויסות התנהגותי (Behavioral Regulation)

• שליטה מעכבת ושליטה מאומצת (Inhibitory  Control & Effortful Control ): יכולות אלו, הקשורות לתפקודים ניהוליים ולמזג (Temperament), נמצאו כגורמי מגן. אמהות בעלות שליטה מעכבת ומאומצת גבוהה נטו להפגין הורות חמה, תומכת ויעילה יותר.
• אימפולסיביות: רמות גבוהות של אימפולסיביות אימהית נמצאו קשורות למשמעת נוקשה יותר ולביטויי כעס כלפי הילדים.

גורמי רקע ותיווך(Mediators & Moderators)

הסקירה מדגישה כי הקשר בין ויסות להורות אינו מבודד, אלא מושפע ממשתנים אישיים וסביבתיים:

• העברה בין-דורית וגורמי רקע: הוויסות הרגשי של האם משמש לעיתים קרובות כמשתנה מתווך. כלומר, גורמי סיכון כגון היסטוריה של התעללות בילדות של האם, טראומה, או תסמיני ADHD, משפיעים על ההורות דרך הפגיעה ביכולת הוויסות של האם.
• הקשר     סביבתי:     גורמים כמו לחץ משפחתי כרוני או לכידות שכונתית משפיעים על יכולת הוויסות של האם ועל התנהגותה ההורית.

תובנות מרכזיות למחקר ולקליניקה

1.      חשיבות המניעה וההתערבות המוקדמת: הממצאים מדגישים את הצורך הדחוף ב"שבירת מעגל האלימות" הבין-דורי.חוסר-ויסות אימהי הוא חוליה מקשרת קריטית בין טראומה בעברה של האם לבין הסיכון לפגיעה בילדיה .

2.      מיקוד טיפולי משולב: התערבויות הוריות (Parenting Interventions)אינן צריכות להתמקד רק בהקניית מיומנויות הוריות טכניות, אלא חייבות לכלול רכיב משמעותי של שיפור הוויסות הרגשי וההתנהגותי של האם עצמה. חיזוק יכולות הוויסות של האם הוא מפתח למניעת התעללות ולקידום הורות מיטיבה.

3.      ראייה הוליסטית: על אנשי המקצוע לקחת בחשבון גורמי רקע (כגון ADHD או טראומה בעבר) כחלק מההערכה הקלינית, שכן אלו משפיעים ישירות על יכולת הוויסות של האם ועלול להכשיל התערבויות סטנדרטיות אם לא יטופלו.

4.      צורך במחקר אורך: חשוב לציין כי מרבית המחקרים שנכללו הם מחקרי חתך (Cross-sectional), מה שמקשה על הסקת מסקנות סיבתיות חד-משמעיות. אף שנמצאו קשרים חזקים, יש צורך במחקרים אורכיים נוספים כדי לבסס סיבתיות ולהבין לעומק את המנגנונים ההתפתחותיים לאורך זמן, וכן להרחיב את המחקר גם לאבות.

‍