חוזקות ומשאבים עבור אנשי מקצוע בתחום הסיוע החשופים לטראומה משנית: סקירת מיפוי

המאמר מציג סקירת מיפוי (Scoping Review) של 43 מחקרים שנערכו בין השנים 1990-2023, במטרה לזהות את גורמי החוסן והחוזקות המגנים על אנשי מקצוע (מטפלים, עובדים סוציאליים, צוותי רפואה וחירום) מפני ההשלכות השליליות של חשיפה לטראומה משנית. הסקירה מתבססת על "מודל תיק החוסן" (Resilience Portfolio Model), המניח כי חוסן אינו תכונה בודדת אלא פונקציה של "צפיפות" ו"מגוון" המשאבים העומדים לרשות הפרט.

ממצאים מרכזיים לפי תחומי מודל 'תיק החוסן'

הסקירה זיהתה מגוון רחב של חוזקות, אך בדומה למאמרים אחרים בתחום, רוב המחקר התמקד בחוזקות ברמת הפרט (ויסות) ופחות בגורמים מערכתיים.

1.     חוזקות של יצירת משמעות (Meaning-Making)

נמצא קשר עקבי ושלילי בין תסמיני STS לבין משתנים של משמעות:

• תחושת  ייעוד: חוזקות יצירת המשמעות הבולטות ביותר שהיו בקשר שלילי עם טראומה משנית היו קשורות  לאמונות של אנשי המקצוע במטרת עבודתם: תשוקה לעבודה, תחושת שליחות, זהות מקצועית חזקה ורצון לחולל שינוי חברתי.
• אמונות ליבה: הומניטריות, תחושת צדק, ואמונה בערך האדם. כמו כן עמדות סתגלניות דוגמת תכלית בחיים, שביעות רצון מהחיים, תקווה ואופטימיות ניבאו אף הן תסמיני STS נמוכים יותר.
• רוחניות: אמונה דתית/רוחנית ותקווה נמצאו כמשאבים פנימיים משמעותיים וכעוגן המאפשר עיבוד של החשיפה לטראומה.

2.     חוזקות מבוססות ויסות (Regulatory Strengths)

כישורים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים שונים, הכוללים הכוונה של הקשב, החשיבה או קבלת ההחלטות של איש המקצוע, דווחו כגורמים העיקריים הממתנים מפני טראומה משנית פוטנציאלית. עם זאת, הממצאים לגביהן מורכבים:

• אסטרטגיות קוגניטיביות ומטא-קוגנטיביות: הערכה מחודשת (Cognitive Reappraisal), קומפרט מנטליזציה (הפרדה בין עבודה לבית), רפלקציה, הסתכלות על הטראומה כסיפור ואי הפנמה של התנהגויות המטופלים,     נמצאו כולן כגורם חוסן משמעותי.
• כמו  כן גורמים כמו קבלת מגבלות והצורך בתמיכה, אינטליגנציה רגשית, ניתוק מהעבודה באמצעות ניצול ימי חופשה ושילוב הפסקות סדירות נמצאו אף הם כגורם מגן.
• טיפוח  עצמי: עיסוק בטיפול עצמי (Self-Care), פעילות ספורטיבית ושמירה על בריאות  כללית, מיינדפולנס קשב מודע ומודעות ניבאו הסתגלות אדפטיבית יותר ופחות תסמיני טראומה משנית.
• התמודדות פסיבית: אסטרטגיות "פאסיביות" דוגמת קבלה, הומור, איפוק והרחקה רגשית או דיכוי מחשבות הראו ממצאים סותרים, כאשר לעיתים צוינו כגורם מגן אך לעיתים נמצאו כקשורות לרמות גבוהות יותר של תסמיני טראומה משנית.

3.     חוזקות בין-אישיות (Interpersonal Strengths)

זהו התחום בעל הממצאים המעורבים ביותר:

• תמיכה חוץ-ארגונית: תמיכה ממשפחה וחברים נמצאה בסך הכל כגורם מגן משמעותי, אך לא בכלל המחקרים שדווחו.
• תמיכה פנים-ארגונית (עמיתים והדרכה): תמיכה חברתית מעמיתים ומנהלים, הדרכה, וקיום מרחב לדבר על השפעת עבודת הטראומה ספציפית עם אחרים המעורבים בעבודת טראומה - נמצאה כמנבא חזק של תסמיני טראומה משנית רק בחלק מהמחקרים, ויעילותה תלויה לחלוטין באיכותה.

4.     חוזקות אקולוגיות/סביבתיות (Ecological Strengths)

• הסביבה הפיזית: תאורה טבעית, מרחבים פרטיים, וקרבה לטבע או חדר כושר.
• מבנה  העבודה: מודלים המאפשרים ניתוק ברור (כגון Fly-in Fly-out) ועיצוב סביבה המפרידה בין חשיפה לטראומה למנוחה.

תובנות מרכזיות לאנשי מקצוע ולמערכות

• אחריות ארגונית, לא רק אישית: הממצאים מצביעים על חוסר איזון בספרות, המדגישה יתר על המידה "טיפול עצמי" (כמו יוגה או נשימות) ומטילה את האחריות למניעת שחיקה על הפרט. יש להכיר בכך שחוסן הוא תוצר של אינטראקציה בין הפרט לסביבתו, וארגונים נדרשים לייצר תרבות     ארגונית תומכת, לספק הכשרות ייעודיות ולעצב סביבות עבודה המכירות בסיכון     המובנה לטראומה משנית.
• ראייה הוליסטית של המטפל: יש להתייחס לאנשי המקצוע כבני אדם שלמים, תוך הבנה שהחיים האישיים והמקצועיים שזורים זה בזה. משאבים מחוץ לעבודה (משפחה, תחביבים) הם קריטיים לתפקוד המקצועי.
• החוסן הוא דינמי: גורמים שנתפסים לעיתים כ"שליליים" (כגון ניתוק רגשי או הומור שחור) עשויים לשמש כהגנה יעילה בטווח הקצר או במצבים מסוימים, ויש לבחון אותם בהקשר רחב.
• חשיבות  ההקשר התרבותי: מרבית המחקרים בוצעו במערב. יש לקחת בחשבון כי בתרבויות שונות (למשל קולקטיביסטיות), מקורות החוסן עשויים     להישען יותר על הקהילה ופחות על מימוש עצמי אינדיבידואלי.
• מגוון בתיק החוסן: עבור אנשי מקצוע, הסתמכות על סוג אחד של חוזקה (למשל, רק "קשיחות" או רק "ספורט") אינה מספקת. נדרש "תיק" מגוון הכולל גם  משמעות, גם קשרים תומכים וגם אסטרטגיות ויסות כדי לשרוד לאורך זמן במקצועות     שוחקים.

‍