הגורמים המנבאים, המניעים והמאפיינים של תקיפה מינית מבוססת-תמונה: סקירת היקף

סקירת היקף (scoping review) זו ריכזה 60 מחקרים וסקירות שפורסמו בין 2015 ל-2023 בחמש מדינות דוברות אנגלית, ובחנה שלוש שאלות ביחס לתקיפה מינית מבוססת-תמונה (Image-BasedSexual Abuse – IBSA): מהם הגורמים המנבאים שלה, מה מניע את הפוגעים, ומהם המאפיינים של הנפגעים והפוגעים. חשוב להחזיק לאורך הקריאה שסקירת היקף ממפה את מה שקיים בשדה ואינה מעריכה את איכותו — המחברות מציינות במפורש שמחקרים לא הוחרגו על בסיס איכות. המספרים כאן מתארים את הספרות, ואינם אומדני שכיחות מהימנים.

IBSA הוגדרה כיצירה ו/או הפצה לא-הסכמית של תמונות מיניות פרטיות, והיא ממוקמת על רצף האלימות המינית (Kelly, 1988). היא כוללת שלושה ממדים: יצירת תוכן ללא הסכמה, הפצתו ללא הסכמה, והאיום בהפצה — ממד שחשוב במיוחד בקליניקה, שכן האיום כשלעצמו הוא התעללות גם אם לא הופצה תמונה מעולם. תחת המונח-על נכללות התנהגויות מגוונות: צילום מתחת לחצאית (upskirting), יצירת deepfakes, סחיטה מינית (sextortion), חשיפה מינית מקוונת בלתי-רצויה (cyberflashing) וסקסטינג כפייתי. שני מושגים נוספים מסבירים מדוע הנזק אינו אירוע חד-פעמי: הפצה במורד הזרם (downstream distribution) על ידי צדדים שלישיים, ודוקסינג — שיתוף פרטיו המזהים של האדם לצד התמונה. משהתוכן שוכפל או נשמר בידי משתמשים, הסרת ונעשית כמעט בלתי אפשרית.

בליל המונחים — ולמה זה משנה גם בקליניקה

בשישים המאמרים שימשו 21 מונחים שונים; השכיח היה IBSA (16), אחריו "פורנו נקמה" (8) וסקסטינג (6). לפיזור הזה שלוש השלכות: קשה לצבור בסיס ראיות ניתן להשוואה; חקיקה דורשת כוונה יחידה ומזוהה בעוד שלעיתים רחוקות קיים מניע יחיד; והמונח "פורנו נקמה" מטמיע בתוכו טענה על המניע. אדם שמה שנעשה לו אינו נראה כנקמה של בן זוג לשעבר (צילום חשאי, שיתוף "בצחוק" בקבוצת חברים, תמונה שנשלחה אליו ולא על ידו) עלול שלא לזהות את החוויה כהתעללות כלל.

גורמים מנבאים

22 מחקרים דיווחו על גורמים מנבאים, אך רק 11 בחנו במישרין מנבאים להיפגעות: מעורבות בסקסטינג כפייתי ושימוש באפליקציות היכרויות נקשרו לסבירות גבוהה יותר להיפגע, ואצל Eaton ואחרים (2022) חוויה של אלימות מינית מצד בן זוג, וספציפית IPV מינית (לא פיזית או פסיכולוגית), הגבירה את הסבירות להיפגע מסחיטה מינית.

בצד הפגיעה שלט מחקר תכונות האישיות: "השלישייה האפלה" (מקיאבליזם, פסיכופתיה, נרקיסיזם) והרחבתה ל"רביעייה האפלה" בתוספת סאדיזם, שנמצא כגורם המנבא העצמאי היחיד למעורבות ב-IBSA. אלא ש-Kara savva (2020) מצאה שאותן תכונות נקשרו הן לפגיעה והן להיפגעות, רוב המחקרים בחנו אותן כחד-ממדיות, והמדגמים היו של סטודנטים: כלומר אין כאן פרופיל אבחוני. גורם מנבא בעל ערך מניעתי מובהק יותר עלה אצל Clancy ואחרים (2019, 2020): נורמליזציה של סקסטינג, כלומר האמונה שתמונות ממילא משותפות ונצפות, הגדילה את הסבירות להפצה לא-הסכמית.

המניעים: שני קטבים

מצד אחד הומור וכיף — Walker ואחרים (2021) מצאו שהמניעים הוסברו בעיקר כבדיחה או שעשוע, ואצל Henry ו-Flynn (2019) עלו סיפוק מיני ומעמד חברתי בעוד נקמה דווקא לא זוהתה כמניע מרכזי. מצד שני כוח ושליטה — Eaton ואחרים (2021) מצאו שכל שמונת תחומי "גלגל הכוח והשליטה" (Duluth) אומצו במהלך פגיעה, השכיחים שבהם התעללות רגשית, כפייה ואיומים, ו-Havard ו-Lefevre (2020) הציעו להרחיב את הגלגל כך שיכלול שימוש בטכנולוגיה למעקב ולשליטה. דיווחים עצמיים של פוגעים אישרו את השליטה כמניע מרכזי.

הפער בין הקטבים אינו סתירה שיש ליישב אלא מידע קליני: המסגור כ"בדיחה" הוא לעיתים המסגרת שבתוכה המעשה נעשה מלכתחילה, בעוד ההשלכות אצל הנפגע מתוארות כהרסניות ומשנות-חיים. אותה אמירה עצמה עשויה להישמע מפי הפוגע, מפי הסביבה הקרובה, ולעיתים מפי הנפגע.

מספר מחקרים בסקירה פיתחו "טיפולוגיות" של פוגעים: O'Malley ו-Holt (2022) הבחינו, למשל, בין סחיטה מינית מקוונת אלימה בתוך יחסים אינטימיים (שמניעה שליטה) ובין פוגעים בסחיטה מינית פלילית בין-לאומית הפועלים כעסק (שמניעם רווח כספי); Mortreux ואחרים (2019) תיארו חמש טיפולוגיות; ו-O'Hara ואחרים (2020) זיהו שלושה "תסריטי פשע". הטיפולוגיות מערבבות מניע והתנהגות ואינן ניתנות ליישום ישיר, אך השורה התחתונה שלהן עקבית: התנהגויות שונות נושאות מניעים שונים, ואין פרופיל פוגע אחד.

מאפיינים: מי נפגע ומי פוגע

מגדר — תמונה מעורבת. חלק ניכר מהספרות תומך בתפיסת IBSA כאלימות מגדרית שבה נשים הן הנפגעות וגברים הפוגעים, אך Yang (2023), Champion ואחרים (2022), Walker ואחרים (2021) ו-Storey ואחרים (2021) לא מצאו שמגדר ניבא פגיעה או היפגעות.

נטייה מינית — משתתפים הטרוסקסואלים היו בעלי סבירות נמוכה יותר בכמעט 50% להיפגע בהשוואה למשתתפי LGBQ+ (Karasavva& Forth, 2022), אך במחקר אחר הקשר נעלם בניתוח רב-משתני. ראוי לשים לב לפרט מתודולוגי שהוא ממצא בפני עצמו: משתתפים טרנסג'נדרים ולא-בינאריים הוחרגו שם בשל מדגם קטן, ומכאן LGBQ+ ולא LGBTQI+. הקבוצות שהספרות מציעה כי הן מושפעות באופן לא-פרופורציונלי הן בדיוק אלה שנעדרות ממנה, ולא זוהתה ולו ספרות אחת על פוגעים החברים בקהילות אלה.

גיל — הריכוז בגילי 18–29 הוא במידה רבה תוצר של מדגמי נוחות של סטודנטים; המחקרים המעטים שבחנו טווח רחב יותר (25–75) מצאו היפגעות בכל הגילים.

חפיפה בין קורבן לפוגע — במדגם של 816 סטודנטים, 28% מהנפגעים היו בעלי היסטוריה של פגיעה ו-57% מהפוגעים היו בעלי היסטוריה שלהיפגעות; עם זאת זהו מתאם במדגם בודד, לא קשר סיבתי.

הקשר יחסי — הנזק נגרם לרוב על ידי בן זוג או בן זוג לשעבר; ביותר ממחצית ממקרי IBSA שדווחו למשטרה נכללה אלימות משפחתית.

מה זה אומר לשדה

   •        IBSA שייכת להערכת אלימות בין-בני-זוג ושליטה כפייתית, לא לקטגוריה נפרדת של "בעיה מקוונת". גלגל הכוח והשליטה, בגרסה הכוללת שימוש בטכנולוגיה, יכול לשמש מסגרת הערכה מוכרת.

   •        לשאול על התנהגויות, לא על תוויות: האם מישהו צילם אותך בלי הסכמתך? האם מישהו איים להפיץ תמונה שלך? האם קיבלת תמונה מינית שלא ביקשת?

   •        האיום כשלעצמו הוא התעללות — אין להתנות את ההתייחסות לחומרה בכך ש"בסוף זה לא קרה".

   •        להיערך לנזק מתמשך ולא לאירוע חד-פעמי, ולתת ציפיות מדויקות לגבי מה ניתן ומה אינו ניתן להסרה.

   •        לזהות את המזעור, כולל של הסביבה. מסגור המעשה כ"בדיחה" מתפקד כשכבת נזק שנייה מעל הפגיעה עצמה.

   •        מטופלים להט"בים — סיכון גבוה יותר על רקע ידע דל; אין להתייחס לקהילה כאל קבוצה הומוגנית, ולגבי מטופלים טרנסג'נדרים ולא-בינאריים אין כמעט ראיות כלל.

מגבלות. מעבר להיעדר הערכת האיכות: הסקירה מכסה חמש מדינות אנגלו-ספריות בלבד (הממלכה המאוחדת/אירלנד, ארצות הברית, קנדה, ניוזילנד ואוסטרליה), וסקירה מקבילה על הדרום הגלובלי (Sheikh & Rogers, 2024) מצאה תמונה שונה שבה הפוגעים היו גם בני משפחה, זרים ומכרים. משמע, אין להעביר אוטומטית את דפוס "בן הזוג לשעבר" להקשרים תרבותיים אחרים. נכללו רק בני 18 ומעלה. הדיון החוקי ספציפי למדינות שנסקרו, והמסגרת המשפטית בישראל שונה. והחשוב ביותר למי שעובד בשדה: הסקירה ממפה מנבאים, מניעים ומאפיינים — היא אינה בוחנת התערבויות, ואין בה בסיס ראיות לשאלה מה מסייע לנפגעי IBSA.

 

להורדת מהדורת
ספטמבר 26