אלימות קולקטיבית, חוזקות וצמיחה פוסט-טראומטית נתפסת: סקירת מיפוי

המאמר מציג סקירת מיפוי(Scoping Review) של 52 מחקרים (1995-2023) הבוחנים את התופעה של צמיחה פוסט-טראומטית נתפסת (PPTG) בקרב שורדי אלימות קולקטיבית (כגון מלחמה, רצח עם וטרור). הסקירה מבקשת לאזן את הספרות המקצועית, הנוטה להתמקד בפתולוגיה ובחסכים, באמצעות שימוש במודל 'תיק החוסן' (Resilience Portfolio Model; RPM) לזיהוי "תיק" של חוזקות המאפשר לאנשים ולקהילות לא רק לשרוד אלא גם לשגשג.

ממצאים מרכזיים לפי תחומי מודל 'תיק החוסן'

המחברים זיהו מגוון חוזקות הקשורות ל-PPTG, אך מדגישים כי הקשרים אינם תמיד ליניאריים ותלויים בהקשר תרבותי וסביבתי.

1.     חוזקות של יצירת משמעות (Meaning-Making Strengths)

• אמונה וערכים: דבקות בערכים מוסריים, תקווה, אופטימיות ואמונה דתית/רוחנית נמצאו ברובם קשורים ל-PPTG, אם כי התמודדות דתית הראתה ממצאים מעורבים ולא תמיד הועילה.
• אקטיביזם ושליחות: מעורבות בפעילות מונעת-שליחות, כגון אקטיביזם פוליטי, חיפוש צדק, והשתתפות בטקסים קהילתיים. המחברים מזהים קשר (קורלציה) בין אקטיביזם לצמיחה, אך נזהרו מלהפוך זאת להנחיה קלינית גורפת. במקום זאת, הם ציינו כי ניתן לשלב אקטיביזם כחלק מגישה הוליסטית או להפנות משאבים קהילתיים לנושא.
• נרטיב קולקטיבי: אימוץ נרטיבים של פיוס או בנייה מחדש של המולדת תרם לתחושת הצמיחה.

2.     חוזקות ויסות (Regulatory Strengths)

• תהליכים קוגניטיביים: לקיחת פרספקטיבה, רפלקציה עצמית, מודעות עצמית וגמישות קוגניטיבית נמצאו קשורים לשיפור ב-PPTG.
• פעילויות לוויסות: יוגה, מדיטציה ועיסוק בפנאי נמצאו כמועילים. עם זאת, אסטרטגיות התמודדות קלאסיות כמו "התמודדות ממוקדת-בעיה" או "הערכה מחדש" הראו ממצאים לא עקביים ולעיתים לא הראו קשר מובהק לצמיחה.

3.     חוזקות בין-אישיות (Interpersonal Strengths)

• אלטרואיזם ופעולה קולקטיבית: היכולת לעזור לאחרים, התארגנות קהילתית ופעולה משותפת היו קשורים באופן מובהק ל-PPTG.
• תמיכה חברתית (ממצא מורכב): בעוד שרשתות תמיכה רחבות נתפסו כחיוביות, הספרות מציגה ממצאים מעורבים לגבי היעילות של תמיכה חברתית (רגשית/אינסטרומנטלית) בניבוי צמיחה. יעילות התמיכה תלויה בטיימינג ובקונטקסט הספציפי. במקרים מסוימים (כמו שיתוף רגשי מיד לאחר אירוע), תמיכה לא תמיד תרמה לצמיחה ואף היו לה השפעות לא עקביות.

4.     התחום הסביבתי

·       הסקירה זיהתה גורמים מערכתיים שאינם נכללים במודל ה-RPM המקורי אך משפיעים דרמטית על צמיחה: אקלים פוליטי חופשי, גישה לחינוך, הזדמנויות תעסוקה, תברואה ותחושת ביטחון פיזי.

תובנות מרכזיות למחקר ולקליניקה

1. מעבר מהפרט לקולקטיב: אלימות קולקטיבית דורשת פתרונות קולקטיביים. ישנה חשיבות קריטית לזיהוי ולטיפוח חוזקות קהילתיות (כגון לכידות חברתית וטקסים משותפים) ולא להתמקד רק בחוסן  הפסיכולוגי של היחיד.
2. רגישות תרבותית והקשרית: חוזקות אינן אוניברסליות. מה שנחשב "התמודדות יעילה" במערב (למשל, שיח על טראומה) עשוי להיות פחות רלוונטי או יעיל בתרבויות אחרות. יש להתאים את ההתערבות להקשר ההיסטורי והתרבותי של האוכלוסייה (למשל, המורכבות של מושג ה"פיוס" בצ'ילה).
3. הרחבת המבט הטיפולי: בטיפול בשורדי אלימות קולקטיבית, מומלץ למפות את "תיק החוסן" המלא, כולל משאבים סביבתיים (כגון גישה לצדק או חינוך). לעיתים, סיוע בהכוונה למשאבים קהילתיים או עידוד אקטיביזם חברתי עשויים להיות בעלי משמעות טיפולית לא פחות מעיבוד רגשי ישיר.
4. זהירות מתפיסות פשטניות: יש להיזהר מהנחה אוטומטית שתמיכה חברתית או אסטרטגיה קוגניטיבית מסוימת (כמו     הערכה מחדש) יובילו בהכרח לצמיחה. יש לבחון את התנאים הספציפיים שבהם חוזקות אלו מועילות או מעכבות.
5. צורך במדדים חדשים: קיים מחסור בכלי מדידה המתוקפים לתפיסת צמיחה ברמה הקולקטיבית (Collective PPTG), והמחקר העתידי חייב לפתח כלים אלו כדי להבין את התמונה המלאה.

‍